ניהול סביבתי או איך תמנעו התנהגויות לא רצויות בבית לפני שהן קורות

בואו נתחיל מעובדה שברורה לכולנו - אף אחד לא סומך על ילד בן שנתיים שלא יעשה דברים מטופשים בבית כמו להפיל דברים, לבלגן או להגיע לסיטואציות מסוכנות, נכון?

כי ככה גם הכלב שלכם! ילד בן שנתיים. לפחות שכלית, כלבים הם ילדים בני שנתיים - לנצח.

לכן כשאנחנו רוצים למנוע דברים או להחליט מהרגע שהכלב מגיע אליכם הבייתה שיש דברים שאינם רצויים כמו לעלות על הספה, לאכול מהשיש או להפוך את הפח - התפקיד שלכם הוא למנוע מהם לעשות את אותם דברים מלכתחילה - כלומר, לנהל את הסביבה כך שההתנהגות שאתם לא רוצים לא תקרה לעולם ועל פי כך - גם לא תילמד.

כי אי אפשר ללמוד התנהגות שמעולם לא עשינו.

תאמינו לי שזה כל כך פשוט, חוסך זמן והרבה יותר יעיל מאילוף - בואו נעלה כמה דוגמאות:

איך מונעים מהכלב לשתות מהאסלה - סוגרים את הדלת של חדר השירותים - קל!!

איך מונעים מהכלב להפוך את הפח - סגרו אותו בתוך הארון (נו, מתחת לכיור שם, אתם יודעים על מה אני מדברת)

לא רוצים שהכלב יעלה לאכול מהשיש - אל תשאירו שם אוכל או דברים מעניינים - זאת דוגמא קצת נוקשה, גם אני משאירה לפעמים אוכל או שטויות שאין להם מקום יעודי בבית, אבל הרעיון הוא שבהתחלה כן, אנחנו צריכים להיות יותר אחראיים ולדאוג שגם אם הכלב יעלה על השיש זה יהיה ממש משעמם ולא תהיה לו שום סיבה לעשות את זה שוב כדי שאחרי שבוע, שבועיים, חודש - תוכלו לשים שם מה שבא לכם והכלב עדיין זוכר - אין לי מה לחפש שם.

מבינים?

כמובן שבשביל להיות ממש יעילים, אנחנו גם צריכים להוסיף וללמד את הכלב התנהגויות כן רצויות למשל: אתם לא רוצים שהכלב יעלה על הספה - תמנעו עלייה על הספה עם גדר/כיסאות ובנוסף - למדו אותו ללכת למיטה שלו ושזה המקום הכי שווה בשבילו בבית - כך הספה כבר לא מעניינת והמיטה זה המקום המועדף עליו!